פסק דין בתיק ב"ל 20581-06-11

התובענה שבפנינו הוגשה כנגד האמור באותו מכתב דחיה. בכתב התביעה נטען כי סיבה הדחיה אינה ברורה דיה, וכי מכל מקום - התקיימו בתובע התנאים המזכים במענק עבודה נדרשת.

2.       בהחלטה מיום 15/6/11, הופנתה תשומת לבו של הנתבע לכך שמכתב הדחיה אינו מלמד מה הסיבה הספציפית שבגינה נדחתה התביעה. לא היה ניתן לדעת אם התביעה נדחתה בשל כך שהנתבע חלק על כך שהתובע עבד בעבודה כלשהי, אם הוא חלק על כך שהעבודה שהתובע עבד בה היתה בגדר עבודה "נדרשת", אם הוא חלק על תקופת העבודה שהתובע טען לה, אם הוא חלק על קיומם של יחסי עובד-מעביד בין התובע לבין מי שנטען שהוא מעבידו, או אם טענת הנתבע מבוססת על שילוב של מספר טענות מבין אלה. לפיכך, חוייב הנתבע להגיש הודעה שבה יסביר באופן מפורט את סיבת דחיית התביעה.

3.       אנו מנצלים הזדמנות זו כדי לקרוא לנתבע להנחות את פקידי התביעות לפעול בהתאם להלכה הפסוקה, באופן שמכתבי הדחיה שנשלחים למבוטחים על ידי פקידי התביעות יהיו מנוסחים באופן כזה שיהיה ניתן להבין מהם מדוע נדחו תביעות המבוטחים. באופן כזה, יוכלו המבוטחים לכלכל את צעדיהם תוך בחינת סיבת הדחיה לגופה.

4.       מכל מקום, לאחר שהנתבע הגיש כתב הגנה והודעה נוספת - הפכה עמדתו לברורה. משכך, היו מספר תמיהות על עמדתו של התובע, אך גם הוא הסביר אותן.

          על כן, נקבעה ישיבת הוכחות, אלא שבפתח הישיבה התברר כי העובדות הרלוונטיות מוסכמות, וכי המחלוקות הן משפטיות בלבד. המחלוקת העיקרית היא בקשר לשאלת זכאותו של התובע לקבלת מענק מלא, ואם יתברר כי התובע אינו זכאי לכך - הרי שתתעורר מחלוקת נוספת, בשאלת זכאותו של התובע לקבלת מענק חלקי.

5.       מכל מקום, מאחר שהעובדות היו מוסכמות, לא שמענו עדויות, אלא - בהתאם להסכמת ב"כ הצדדים - הוגשו סיכומי טענות בכתב.

מאז הגשת הסיכומים האחרונים (תשובת ב"כ התובע על סיכומי הנתבעת) ועד למתן פסק דין זה, חלף זמן רב. על כך, שלוחה לצדדים התנצלותו של אב בית הדין.

אלה העובדות (העובדות אינן במחלוקת)

6.       התובע היה בעת הרלוונטית לתובענה זו - תושב קיבוץ שדה אליהו. לפני גיוסו לצה"ל היה התובע בן קיבוץ לביא, ובטרם גיוסו עבד ברפת של קיבוץ לביא.

7.       התובע השתחרר משירות חובה בצה"ל ביום 31/7/07. מייד לאחר מכן, הוא החל לשרת בשירות קבע בצה"ל והמשיך בכך - עד יום 30/11/08. שירותו של התובע בצה"ל היה כלוחם וכקצין ביחידה קרבית.

8.       ביום 14/12/08 החל התובע לעבוד, בקיבוצו - שדה אליהו - בעבודה במסגריית הקיבוץ. התובע הופנה לעבודה זו באמצעות סידור העבודה של הקיבוץ. עיסוקו של התובע במסגריה היה בבניית חממות ותיקון חממות.

9.         אין חולק כי העבודה האמורה היא בגדר "עבודה מועדפת".

10.        התובע עבד בעבודה האמורה, עד יום 22/5/09, במשך 117 ימי עבודה, כמפורט להלן:

בחודש דצמבר 2008 - 16 ימים.

בחודש ינואר 2009 - 24 ימים.

בחודש פברואר 2009 - 12 ימים.

בחודש מרץ 2009 - 26 ימים.